רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. רָאָה עֵידֵי גְנֵיבָה בָּאִין וְאָמַר. גָּנַבְתִּי. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּהוֹדָייָתוֹ מַמָּשׁ פָּטוּר. 44b רָאָה עֵידֵי טְבִיחָה בָּאִין וְאָמַר. טָבַחְתִּי. מֵאַחַר שֶׁאֵין (ס''א שֶׁיֵּשׁ) בְּהוֹדָייָתוֹ מַמָּשׁ פָּטוּר (ס''א חַייָב). רִבִּי זֵירָא בָעֵי. רָאָה עֵידֵי אוּנְסִין בָּאִין וְאָמַר. אָנַסְתִּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר. עִיקָּר תְּבִיעָה קְנָס. כְּמִי שֶׁאֵין בְּהוֹדָייָתוֹ מַמָּשׁ וּפָטוּר. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵין עִיקָּר תְּבִיעָה קְנָס. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּהוֹדָייָתוֹ מַמָּשׁ וְחַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר חנינא מתניתא. כלומר דהא תנינן לה במתני' בפ' שבועת הפקדון ותליא בפלוגתא דר''ש ורבנן דהתם. וה''ג כר''ש דאמר עיקר תביעה קנס כמי שאין בהודייתו ממש וחייב ובדברי רבנן גרסינן פטור ונתחלפו התיבות. כלומר לר''ש דקאמר התם דעיקר תביעה של זה היה הקנס דלא שביק אינש מידי דקייץ א''כ הכא הודאתו לאו הודאה שהרי לא נתחייב כלום בהודאתו ומודה בקנס ואח''כ באו עדים כשלא נתחייב בעצמו בהודאתו חייב הוא שאין בהודאתו ממש ולדברי חכמים דאמרי התם שאין עיקר תביעה קנס אלא בושת ופגם הוא דתבע ליה ונמצא כשהודה הודאה שיש בו ממש הויא שהרי נחחייב בהודאתו בושת ופגם דממונא הוא וכשמודה מתחייב בכך ומקרי הודאה דלענין קנסא פטור הוא דהויא דומיא דדינא דמתני' דהכא:
ראה עדי אונסין. שזה טענו וא''ל אנסת ופתית את בתי וכשראה שהעדים באין להעיד עליו הודה ואמר אנסתי מהו אם יש כאן בהודאתו ממש או לא:
ראה עדי טביחה באין ואמר טבחתי מאחר שאין בהודאתו ממש חייב. כלומר שאין כאן הודאה שנתחייב בעצמו בתחילה דהא בתחילה לא הודה על הגניבה אלא כשראה עדי טביחה וכלומר שהן העידו על הגניבה דמסתמי בהכי מיירי דהא אין טביחה בלא גניבה והן ידעו מהגניבה והעידו עליו וקודם שהעידו על הטביחה חזר והודה על טביחה דכסבור היה שיפטור בהודאה זו ולפיכך חייב הוא לפי שאין בהודאה זו ממש שלא נתחייב בעצמו בקרן שהרי יש כאן עדים על הגניבה ועל הטביחה והודאתו שעל הטביחה לאו כלום היא:
ראה עדי טביחה באין ואמר טבחתי מאחר שיש בהודאתו ממש פטור. כלומר בהודאתו שהודה בתחלה על הגניבה היה ממש שהרי לא ראה עדי גניבה והודה והלכך הודאתו על הגניבה הודאה היא ופטור מן הכפל ומכיון דאינו משלם כפל פטור נמי על הטביחה דתשלומי ד' וה' אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד'. ולספרים אחרים דגרסי בסיפא מאחר שאין בהודאתו ממש ולפ''ז גרסי ברישא מאחר שיש בהודאתו ממש וגרסי ברישא פטור ובסיפא חייב והכי מיתפרשא דר''ל סבר דלעולם כל שהודה ואפי' מחמת ביעתותא דעדים הודה הוי הודא' כל זמן שלא העידו העדים ובלבד שיהא ממש בהודאתו כלומר שיתחייב בעצמו בדבר מה ולפיכך ברישא דראה עדי גניבה באין ואמר גנבתי הרי יש בהודאתו ממש שמתחייב עצמו בקרן הוא ואע''פ דמחמת בעתות' דעדים הודה הוי הודאה ופטור מכפל וכן מטביחה ואע''ג דבאו עדים אח''כ דכל מקום דליכא כפל פטור אף מטביחה כדאמרן:
ר''ל אמר ראה עדי גניבה באין ואמר גנבתי מאחר שאין בהודאתו ממש חייב. וכספרים אחרים דגרסי הכי וארישא דמילתא דר''ל קאי. וכלומר דר''ל דינא קמ''ל דבשראה עדי גניבה באין והוא הודה מקודם אין בהודאתו כלום דמחמת בעתותא דעדים הודה וחייב:
הלכה: תַּנֵּי. לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר חַייָב. אָמַר רִבִּי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָמַר לַשּׁוֹאֵל אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. מֵת. מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. בּוֹא וְהִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא נָתַתָּה עֵינֶיךָ בָהּ לְגוֹזְלָהּ. מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מָהוּ דְיֵימַר לֵיהּ. אֲפִילוּ דְאַתְּ יְהַב לִי כַמָּה דִּידִי אֲנָא בָעֵי גַבָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך ארבעה שומרין הן וסליקא לה כולא מסכתא דשבועות
מכל מקום אינו משלם. בתמיה והלא משלם הוא לו ולמה ישביע אוחו שבועה זו וקאמר הש''ס דאפי' הכי איכא סברא לשבועה זו ואנן הכי הוא דמיבעי' לן דמהו דיכול למימר ליה אפי' דאת יהב לי כמה מכל מקום דידי אנא בעי גבך דניחא לי בדידי והלכך יש מקום לשבועה זו אע''ג דמשלם לו:
מהו שיאמר לו בא והשבע לי וכו'. אכל היכא דמתחייב בטענתו שישלם קאי ובעי הש''ס מהו שיכול להשביעו שבועה שאינו ברשותו:
מתניתא אמרה כן אמר לשואל וכו'. כלומר מצינו להאי ברייתא בתוס' דאיכא למ''ד דס''ל הכי דגרסינן בתוספתא פ''ו אמר לשומר חנם ולשואל ולנושא שכר היכן שורי וא''ל איני יודע משביעך אני ואמר אמן ולאחר מכאן הודה שאכלו חייב. וש''מ דס''ל להאי תנא דלא להקל ולא להחמיר חייב שהרי הכא טענתו מחובה לחובה היא בכולן שאם באו עדים והעידו שאכלן כלן מתחייבין ואפי' ש''ח וקתני חייב משום שבועת הפקדון:
גמ' תני לא להקל ולא להחמיר חייב. אזה הכלל דמתני' קאי דקתני להקל על עצמו חייב להחמיר על עצמו פטור וקאמר הש''ס דתנינן בברייתא דמפרשה להאי כללא בדוקא אבל אם נשבע לא להקל ולא להחמיר כגון מפטור לפטור או מחובה לחובה חייב ופליגא על המתני' דמשמע דאפי' בכה''ג פטור:
משנה: אָמַר לַשּׁוֹאֵל אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ מֵת וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבַּר וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִגְנַב וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד. אָבַד וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר׃ אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה שָׂח וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן חַייָב. אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ מֵת וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. נִשְׁבַּר וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה. נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר. נִגְנַב וְהוּא שֶׁאָבַד. אָבַד וְהוּא שֶׁנִּגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן חַייָב. אָבַד אוֹ נִגְנַב וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַר אוֹ נִשְׁבָּה פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְטוֹ חַייָב. לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
איני יודע מה אתה סח וכו' חייב. שהרי כפר ממון שאלו הודה היה מתחייב:
אבד או שנגנב וכו' פטור. משבועת הפקדון שהרי שינה מפטור לחובה והפסיד בשבועה זו וכל אלו פטורי משבועת הפקדון הוא דקאמר אבל חייבין משום שבועת ביטוי שהרי נשבעין לשקר כדאמרינן לעיל בהלכה ב':
מת או נשבר וכו' חייב. בשבועת הפקדון שהרי שינה מחובה לפטור והוי כפירתו כפירת ממון:
אמר לנושא שכר והשוכר איכן שורי וכו' פטור. וטעמא דברישא מת והוא שנשבר וכו' הוי משנה מפטור לפטור שהרי בכל אלו פטור הוא מלשלם ולא הוי כפירתו כפירת ממון ולפיכך פטור הוא משבועת הפקדון וכן בסיפא נגנב והוא שאבד וכו' פטור משבועת הפקדון שהרי משנה מחובה לחובה הוא ולא הוי כפירת ממון בשבועה זו:
מתני' אמר לשואל איכן שורי וכו' פטור. שהרי אף שנשבע לשקר חייב את עצמו בתשלומין ואין בשבועה זו כפירת ממון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source